האם אפשר לבנות את בית המקדש בימינו?/הרב עקיבא כהנא

האם חייבים מלך?

1. ספרי דברים פרשת ראה פיסקא סז

רבי יהודה אומר שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ למנות להם מלך לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק איני יודע איזה יקדום אם למנות להם מלך אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק תלמוד לומר: ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק משישב המלך על כסא ה' את מכרית זרע עמלק ומנין שכסא ה' זה המלך שנאמר: וישב שלמה על כסא ה' למלך, ועדין איני יודע איזה יקדום אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק, תלמוד לומר: אשר ה' אלהיכם מנחיל אתכם.

2. רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה א

שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א

מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש.

3. לחם משנה הלכות מלכים פרק א הלכה א

קשה דבהלכות בית הבחירה פ"א כתב רבינו מצות עשה לעשות בית לה' כו' שנאמר ועשו לי מקדש וכאן הביא קרא אחרינא דלשכנו תדרשו. וי"ל דהנהו קראי חד אתא למקדש שבמדבר וחד אתא למשכן שילה

4. שו"ת שאילת דוד קונטרס דרישת ציון וירושלים הקדמה ופתיחה

ומה שבנו עולי גולה בית שני זה הי' עפ"י נביא שנתנבא להם לבנות וכן היתה הקבלה מהך דיפת אלהים ליפת שיבנה המקדש על אופן זה ומצורף לזה הי' להם מלך מחוטר ישי וכמשכ"ל בזה [א"ה עיין בהרא"ה בס' החינוך בפ' תרומה שאומר שמצוה זו אינה אלא בזמן שרוב ישראל על אדמתן ולדבריו צריך לומר ג"כ דהבנין דבית שני הי' עפ"י נביא שהרי בזמן עזרא היו כל העולים רק ארבעים ושנים אלף ושלש מאות]. ואין זה דבר חדש שיחדש הנביא האחד דכל ענין בנין הבית נמסר לנביאים כאמרם בכמה מקומות… דאף דלא נצטוו ישראל לבנות להם מקדש קודם שיהי' להם מלך וינוחו מאויביהם עכ"ז אין איסור בדבר ואם יבנוהו ויגיעו לסוף מדותיו יהי' קדוש כדינו לכן היו יכולים לעשות עפ"י נביא אלו הדברים [א"ה וע"כ רצה ר"י בן חנניא לבנות את הבית כשהרשה אותו קיסר רומי כמבואר במדרש פ' ס"ד כשיטתו שבועות דף ט"ז א' ובש"מ דקדושה ראשונה דביהמ"ק קדשה לעתיד לבוא]

5. הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי – עיר הקודש והמקדש חלק ה סימן א

לענ"ד כל זה היה לראשונה בכניסתם לארץ נתחייבו באלו שלש מצוות על פי הסדר הזה: מלך מחית עמלק, בניין בית הבחירה. אלב אחר כך נשאר כל חיוב למצוה בפני עצמו, ולשון הסמ"ג (קסג) זמן מצוה של בנין בית הבחירה לא הגיע עד זמן דוד וכן הוא אומר בדוד ויהי כי ישב המלך וכו', תדע דהא עזרא בנה את הבית השני בלי מלך, והגרד"פ זצ"ל כתב שם שמה שבנה עזרא היה על פי נביא, אבל לא כן אנו רואים בגמרא (מגילה י) שאמרו ג' נביאים עלו עמהם בגולה א' שהעיד על המזבח (שיש להוסיף עליו) וא' על מקום המזבח וא' שמקריבין אף שאין בית, אבל לבנין הבית כנראה לא היה צריכים לנביא… אמנם החנוך כתב שהמצוה נוהגת בזמן שרוב ישראל על אדמתו, ונראה שלקח זאת משום שהמצוה מוטלת על הצבור היינו הצבור של כלל ישראל, וכל זמן שאין רוב ישראל על אדמתו אין על מי לחול חיוב זה, ולפי זה שוב תקשה כיצד אפוא בנה עזרא את הבית בהיות איתצו רק 42,350 איש? ואפשר לומר… יש על כל פנים מהמצוה גם לחלק מסוים מישראל אשר בארץ ישראל לבנות את בית הבחירה (כשיהיה רצון ה' ית"ש לתת האפשרות והיכולת לזו) בשגם שהם שלוחי עם ישראל כלו, ולכן גם עזרא בארבעת רבוא ישראל אף שלא היה חל החיוב עליו כל זמן שאין רוב ישראל על אדמתו זכה וזיכה את כלל ישראל בקיום המצוה הכוללת של 'ועשו לי מקדש' והחזיר את שכינתו לציון.

6. הרב שאול ישראלי – עמוד הימיני סימן א

ועפי"ז נראה לבאר דברי ר"י דסנהדרין הנ"ל ג' מצוות נצטוו בכניסתם לארץ וכו', דהיינו שלדידיה הדין של "המקום אשר יבחר ה'" שתכנו כנ"ל לקבוע מקום למקדש, ולקדש המקום, הוא רק על ירושלים, ובאחד שבטיך ומכל שבטיכם הכל היינו הך, וכדרשת ר"י בספרי וכנ"ל (ובפרט לפי הגרסא שבסנהדרין ר' יהודא, א"כ ה"ז לשיטתיה), לפ"ז יתפרשו דבריו מה שנצטוו רק לאחר שיניח לך, היינו המצוה של קביעת מקום והקדשתו, ושם לקבוע את המקדש. ואילו לפני כן לא היתה מצוה לקבוע מקום שהוא ע"י הקדשה בדוקא. ועיקר חידוש המצוה לא היתה בבניית בית שזה כבר היה קודם ג"כ, וגם משכן איקרי מקדש… וע"כ שינה הרמב"ם הלשון, ובה' מלכים ששם מבאר המצוה שחלה דוקא לאחר 'שיניח לך' נקט המצוה לבנות 'בית הבחירה', ולא סתם 'בית' כמו שכ' במ"ע הכללית שבכל הדורות. כי עיקר ההתחדשות היא לבנות במקום אשר יבחר שמכאן השם 'בית הבחירה'. והביא לזה הר"מ הדרשא מ'לשכנו תדרשו' שהוא מתיחס על ראש המקרא, שהדרישה לשכנו היא דוקא על המקום אשר יבחר ה'.

7. ספר החינוך פרשת תרומה מצוה צה

ונוהגת מצוה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן. וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הצבור כולן, כשיבנה הבית במהרה בימינו יתקיים מצות עשה.

8. מנחת חינוך פרשת תרומה מצוה צה אות א

וגם היום אפשר שאם יתנו המלכיות רשות לבנות בית המקדש מצוה לבנות כמבואר במדרש בימי ריב"ח דנתנו רשות והתחילו לבנות. ועיין בס' כפות תמרים שהרבינו נתנאל בעל התוספות רצה לילך להקריב קרבנות בירושלים אם כן ה"ה לבנות בית המקדש (אף שלדעת הר"מ אינו כן ויבואר במק"א)

9. בראשית רבה (וילנא) (פרשת תולדות) פרשה סד סימן י

בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם, אזלין אלין כותאי ואמרין ידיע להוי למלכא דהדין קרתא מרדתא תתבנא ושוריא ישתכללון מנדה בלו והלך לא יתנון, מנדה, זו מדת הארץ, בלו, זו פרובגירון, והלך, אנגרוטינה, ואמר להון מה נעביד וגזרית, אמרין ליה שלח ואמר להון או ישנון יתיה מאתריה או יוספון עליה חמש אמין או יפצרון מיניה חמש אמין מן גרמיהון אנון חזרין בהון,

10. שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן רח

כבר כתבתי במקום אחר שנתקשיתי על כל בניני המקדשות, הראשון והשני והשלישי במהרה בימינו שאין א' דומה לחבירו, והכל בכתב מיד ה' עלי השכיל [כדה"י א' כ"ח י"ט] עפ"י דוד ושמואל הרואה בניות ברמה, והשני ע"י חגי זכרי' ומלאכי, והשלישי ע"י יחזקאל [מ' – מ"ד] וקשה אין הנביא רשאי לחדש והיה להם לעשות כמדת חצר המשכן במדבר. ושם אמרתי, שזהו פירוש הפסוק בפ' תרומה [כ"ה – ט'] ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו, ודרשינן פ"ב דשבועות [ט"ו ע"א] וכן תעשו לדורות, ולפע"ד קאי גם אככל אשר אני מראה אותך כן תעשו לדורות, שלעולם אני מראה אתכם תבנית הבנין ההוא, וכיון שהקב"ה התנה בתחלה שיבנה כאשר אני מראה א"כ אין כאן חידוש שחידש הנביא, ואולי גם בזה מיושב הא דעפ"י נביא נבנה כי בנין בהמ"ק צריך להיות עפ"י נביא ככל אשר אני מראה

האם בית המקדש יבנה משמיים?

11. ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כ

והמצוה העשרים היא שצונו לבנות בית עבודה. בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה כמו שיתבאר (מ"ע כז – ט לט מו נב – ד פג – ה ול"ת פט – צ קנו) והוא אמרו יתעלה (ר"פ תרומ') ועשו לי מקדש. ולשון ספרי (ראה יב י – יא וסנה' כ ב) שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך (מ' קעג) ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו שלעמלק (מ' קפח). הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה.

12. רש"י מסכת ראש השנה דף ל עמוד א

ואם תאמר: היכי משכחת לה דאיבני בחמיסר ביום טוב, ודאיבני בליליא, והא קיימא לן במסכת שבועות (טו, ב) דאין בנין בית המקדש לא ביום טוב ולא בלילה, הני מילי בנין בידי אדם, אבל בנין העתיד לבא – בידי שמים הוא.

ידיעת המקום

13. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף מה עמוד א

כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודת כוכבים.

14. תוספות מסכת עבודה זרה דף מה עמוד א

כל מקום שאתה מוצא הר גבוה כו' – בירושלמי פריך מבית הבחירה ומסיק ע"פ נביא נבנה שם.

15. שו"ת שאילת דוד קונטרס דרישת ציון וירושלים מאמר א

לכוון מקומו א"א לדעתי דמנין נדע להתחיל למדוד הר הבית ומאוד מסתפק אנכי אם יכולין לסמוך על מאמר הבא באגדה שנשתייר פילא דמערבא קיים לעולם לעשות מעשה בזה במקום חשש כרת

16. הרב קוק – הסכמה לספר ישכיל עבדי

בענין הקרבת הקרבנות בזמן הזה, מצד עיכוב הידיעה ביכון מקום המזבח הנה האריך בזה גדול הדור הגר"ד מקארלין… שקשה לנו לכוין מקום המזבח ואף דהוא ז"ל שדי נרגא בזה דאולי מקום המזבח כולו הוא רק למצוה ולא לעכב ע"ש בדבריו הקדושים.

לע"ד יפלא דאיך אפשר להשתמש בנידון דידן בשעה שאין אנו יודעין לכוין את המקום בדיוק בסברה זו דהמקום הוא רק למצוה ולא לעכב והרי קי"ל שכל דבר שאין אנו יכולין לקיימו מפני הס' הוי בכלל אינו ראוי לבילה שבילה מעכבת בו כדמבו' בסוג' דב"ב פא ע"ב בענין הבאת ביכורים בקונה ב' אילנות דלרבנן סיפוקי מספק"ל דפריך בגמ' התם ודילמא ביכורים נינהו ובעו קרייה? ומשני קרייה לא מעכבת ופריך ע"ז: ולא והאמר ר"ז כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו? ומשני התם באו"א, ופירש רשב"ם התם בסד"ה כל וז"ל אבל הנך ביכורים דמייתי להו מספיקא שמא טעונין קרייה מה"ת ושמא קנה קרקע והלכך חזו לקרייה בענין וה"ה לנידון דידן שאחר שאין אנו יכולים לכוין המקום מפני הס' הרי לדידן אינו ראוי המזבח שנבנה במקומו, וכה"ג לכולי עלמא המקום מעכב, מאחר דלמצוה ודאי בעי מקום לכולי עלמא… ובזה מסולק גם כן מה שהעירו האחרונים בזה מצד שאין עיכוב במזבח כל שיעור מדתו כמבואר בזבחים סב ע"א ובדברי הרמב"ם פ"ב בהל' בית הבחירה הי"ז שרק שיעור אמה על אמה מעכב בו וכולי האי אפ"ל שנוכל לכוין שיהיה בתוך המקום גם עפ"י הספיקות של מדידותינו אבל לפי דברינו מאחר שלמצוה ודאי דצריכין לכל השיעור ואין אנו ראויים לקיים מצוה זו כהלכתה מפני חסרון חכמה בוענותי הרבים, אם כן הוי לדידן אינו ראוי לבילה שמעכבת.

17. תלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני פרק ה הלכה ב

אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד