אין עד נעשה דיין
- הועלה על ידי: עקיבא כהנא
- האם נדרש קרדיט? לא
דף המקורות (PDF מוטמע)
תוכן דף המקורות
האם עד נעשה דיין/ חושן משפט ז
- תלמוד בבלי מסכת כתובות דף כא עמוד ב
ש"מ עד נעשה דיין… יתיב ר' אבא וקאמר לה להא שמעתא דעד נעשה דיין. איתיביה רב ספרא לרבי אבא: ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד, ויעידו בפניהם ויאמרו: מקודש החדש, מקודש, שאין היחיד נאמן על ידי עצמו; ואי סלקא דעתך דעד נעשה דיין, למה לי כולי האי? ליתבו בדוכתייהו וליקדשי! אמר ליה: אף לדידי קשיא לי ושאילתיה לרב יצחק בר שמואל בר מרתא, ורב יצחק לרב הונא, ורב הונא לחייא בר רב, וחייא בר רב לרב, ואמר להו: הנח לעדות החדש – דאורייתא, וקיום שטרות – דרבנן.
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן ז סעיף ה
אין עד נעשה דיין; ודוקא עד שמעיד, כגון אם העיד אחד מהדיינים בפני חבריו על מעשה שראה, אינו יכול להצטרף עמהם לדון על אותו מעשה, אבל אם אינו מעיד, כגון שהשלשה דיינים ראו המעשה, אפילו כוונו ראייתן בתורת עדות, אם ראוהו ביום נעשים דיינים ודנים על המעשה ההוא; אבל אם ראוהו בלילה, אין דנין על פי עצמן, אבל בעדות אחרים דנין. ואם הוזמנו להעיד, אף בעדות אחרים אין דנין. ויש אומרים שאף בהוזמנו להעיד דנים בעדות אחרים. (וכל זה בדין דאורייתא, אבל בדבר דרבנן עד נעשה דיין
- תוספות מסכת כתובות דף כא עמוד ב
וטעמא דאין עד נעשה דיין:
א. משום דבעינן שיעידו לפני הדיינין כמו שמפרש רשב"ם דכתיב ועמדו שני האנשים אלו העדים לפני ה' אלו הדיינין
ב. ויש מפרשים משום דבעינן עדות שאתה יכול להזימה ואם העדים נעשו דיינין עדות שאין אתה יכול להזימה היא שלא יקבלו הזמה על עצמן
ומיהו לפי טעם זה אם העדים קרובים לדיינין אינם יכולים להעיד, דלא יקבלו הזמה עליהם.
אלא כיון דבני הזמה נינהו בב"ד אחר עדות שאתה יכול להזימה קרינא בהו, הכא נמי יהיה הדיין נעשה עד?
ודוקא בעד המעיד אמרינן דאין עד נעשה דיין דשייכי הני טעמי אבל עד שאינו צריך להעיד כגון שיש אחרים שיעידו או כגון שראוהו ביום שאינו צריך להעיד דלא תהא שמיעה גדולה מראייה נעשה דיין ודווקא בדיני ממונות אבל בדיני נפשות אפילו עד שאין צריך להעיד אין נעשה דיין לר"ע דאמר במסכת מכות (דף ו. ושם) אפילו הן מאה כולן עדים וטעמא מפרש בפרק ראוהו ב"ד (ר"ה דף כו. ושם) משום דכתיב והצילו העדה והנך כיון דחזו דקטל תו לא חזי ליה זכותא ודווקא בדאורייתא אבל בדרבנן אפילו עד המעיד נעשה דיין.
- נתיבות המשפט חדושים סימן לג ס"ק טז
שקרובים לדיינים. משום דדיינים לא יקבלו הזמה על קרוביהם והוי עדות שאי אתה יכול להזימה. ובדרכי משה [סעיף מ"א] הביא הרבה פוסקים דס"ל דבממון דלא בעינן עדות שאתה יכול להזימה.
ובקרובים לדיינים הרבה מכשירין, ויש לישב לענין לפסול בדיעבד. ש"ך [סקי"ז].
- קצות החושן סימן ז ס"ק ד
ובטעם הא' נמי קשה לי אם כבר הגיד את עדותו לפני ב"ד אחר וקיים כבר מצות ועמדו שני אנשים למה לא יהיה דיין אחר כך, ובש"ס ופוסקים משמע דעד המעיד אינו יכול להיות דיין. וכן עד החתום בשטר אף על פי שכבר נחקרה עדותו אינו רשאי להיות דיין.
וכן לפי טעמא דהזמה נמי אם כבר העיד לפני ב"ד את עדותו באיזה יום ובאיזו שעה למה לא יהיה דיין אח"כ, דהא אם יוזם יקבלו הב"ד הראשון שהעידו לפניהם את עדי הזמתן.
לכן נראה כפי הטעם משום הזמה, ומה שהקשו תוספות דיתקיים הזמה בב"ד אחר כמו בעדים קרובים לדיינים, נראה דבזה אפילו בבית דין אחר לא יתקיים הזמה, דהא קי"ל דאין העדים זוממין נהרגין עד שיוגמר הדין על פיהם כמבואר במשנה פ"ק דמכות (ה, ב), וכ"כ הרמב"ם בפרק (ב') [כ'] מהלכות עדות (ה"א) אין העדים זוממין נהרגין ולא לוקין ולא משלמין עד שיזומו אחר שנגמר הדין אבל הוזמו קודם גמר דין אין נענשין, וכיון דקי"ל עד זומם למפרע הוא נפסל (סנהדרין כז, א) א"כ אם יזומון הרי נפסלין מאותה שעה וא"כ נגמר הדין לפני פסולין והו"ל כמי שלא נגמר הדין ואין נענשין. ומהאי טעמא אפילו עדים החתומים בשטר דנעשה כמי שכבר נחקרה עדותן בב"ד אינו יכול להיות דיין, דלא יוכל להתקיים בבית דין הזמה דיפסלו למפרע וא"כ לא היה גמר דין לפני ב"ד הכשר. ואפילו למאן דאמר מכאן ולהבא הוא נפסל, הרי הוא כמו לאותו עדות דפסול לכולי עלמא כדאיתא בפרק חזקת הבתים (ב"ב לא, ב) ע"ש. אחר זה מצאתי בקצור דברים הנ"ל במרדכי (סנהדרין סי' תרצ"ו) בשם השר מקוצי וכוונתי לדעת השר ת"ל:
- מרדכי מסכת סנהדרין פרק זה בורר רמז תרצו
מיהו אומר השר מקוצי דלעולם קרובי הדיינים כשרים דהוה ליה עדות שאתה יכול להזימו בב"ד אחר אבל הכא אי עד נעשה דיין אי אתה יכול להזימה אפי' בב"ד אחר שהרי לא (נתבטל) [נתקבל] עדותן בב"ד כשר שהן עצמן היו דיינין ומאחר שהוזמו אגלאי מילתא למפרע דפסולין היו ואפילו למ"ד מכאן ולהבא הוא נפסל נראה דמאותו דבר עצמו מיהא הוא נפסל למפרע:
- חדושי הרשב"א מסכת ראש השנה דף כה עמוד ב
ולטעם זה אפילו עד הרואה או אפי' עד שכבר העיד יהא כשר לדון בשאחרים מעידין לפניו שהרי עכשו אינו דן על פי עדותו אלא ע"פ עדות אחרים הילכך ליתיה להאי טעמא, ואפשר לי לישבו דכיון שכבר העיד בו שוב אינו ראוי לדון בו עכשו ואפילו ע"פ עדות אחרים דעביד הוא לאחזוקי במאי דקאמרי הני הואיל ואסהיד איהו מכבר כוותיהו.
וי"מ דנפקא לן מההוא דאמר רב יהודה התם בריש פרק יש נוחלין והיה ביום הנחילו את בניו ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלות בלילה, ולומר שאם ראה בלילה שוב אינו מפיל נחלות לעולם משום דהוה ליה עד וש"מ דאין עד נעשה דיין.
- פני שלמה מסכת ראש השנה דף כה עמוד ב
ואולם לפמ"ש בקצוה"ח סי' ז' ס"ק ד' בשם המרדכי שהביא בשם השר טעמא דאין עד נעשה דיין משום דליתא בהזמה, שאם יוזם יבוטל הדין לגמרי ע"ש, הנה בקידוש החודש לא שייך טעם זה לפי מה דאיתא בירושלמי בשמעתין וכן פסק הרמב"ם [הלכות קה"ח פ"ב הל' ב'], דאין מקבלין הזמה על עדי קדוש החודש. ובע"כ צ"ל דאיכא טעמא אחרינא כמ"ש יתר הראשונים ז"ל. ולפי"ז י"ל דשפיר איצטריך לאשמועינן בקידוש החודש דינא דאין עד נעשה דיין, דלא מיבעיא בשאר עדיות דאינו נעשה דיין משום טעמא דהזמה, אלא גם בקידוש החודש דליכא הך טעמא נמי אינו נעשה דיין מטעם אחר.